סקירה יומית 21.8.25

זהר ליבוביץ, 🐘וסוף המסחר בסקירה יומית
יש לי פקק, 21 אוגוסט 2025

בסוף השבוע, תוך כדי פינוי מחסן ישן, נתקלתי בקופסת נעליים מאובקת ששכחתי מקיומה. בפנים, עטופים בצמר גפן, היו מונחים פקקי הבקבוקים שאספתי באדיקות כשהייתי בן עשר. כל פקק היה עולם ומלואו - הכתר המבריק של קוקה קולה היה מניית בלו-צ'יפ, הפקק הנדיר של "מיץ פז" היה יהלום גולמי, והיו לי רישומים מדויקים של ערך החליפין בין פקק של טמפו לפקק של קריסטל.

החזקתי ביד את אחד הפקקים ה"יקרים" ביותר שלי, חתיכת פח חלודה עם לוגו דהוי, והבנתי משהו. הערך שלו לא היה טמון במתכת או בצבע; הוא נבע אך ורק מהסכם ג'נטלמני לא כתוב ביני לבין עוד שלושה חברים ארגנטינאים מהשכונה (אני דמיאן ופבלו ואלי). יצרנו יקום כלכלי שלם, עם חוקי היצע וביקוש משלו, שהתבסס כולו על סיפור שסיפרנו לעצמנו, אמונה משותפת שהפכה פיסת זבל לאוצר.

🐘 למה זה קשור אליך?

אתה מסתכל על המסך ומרגיש שהשוק עושה ממך צחוק, משחק איתך משחק פרטי של שלושה קלפים. המדדים הגדולים בקושי זזים, מספרים סיפור על יום רגוע, כמעט מנומנם. אבל בתוך הפוזיציות שלך, בבטן הרכה של תיק ההשקעות, מתחוללת מלחמת עולם שלישית.

זו לא טעות שלך, זו התחושה המדויקת ש"הם" רוצים שתרגיש - בלבול שמוביל לשיתוק או לפעולה נמהרת. התסכול הזה, הפער בין הכותרת הגדולה בבלומברג לבין השורה האדומה אצלך בחשבון, הוא כלי עבודה מתוחכם. הם מהנדסים סביבה שנראית שטוחה כמו ערבות הנגב, בזמן שמתחת לפני השטח זורמים נהרות של כסף ממקום למקום, ואתה עומד בצד ומרגיש כמו הפראייר היחיד שלא קיבל את המפה.

האופטימיות שלך היא הדלק, אבל התסכול הוא האויב הגדול ביותר שלה, והוא נובע בדיוק מימים כאלה. ימים שנראים כמו כלום, אבל הם בעצם הכל. זהו הרגע שבו סוחרים חובבנים מרימים ידיים, בזמן שהמקצוען מבין שהמשחק האמיתי רק התחיל.

🐘 מה אני צריך לדעת?

אז בוא נפרק את האשליה לגורמים, נדליק את האור בחדר החשוך. אתמול, ה-S&P 500 והדאו ג'ונס שיחקו אותה מתים, עם תזוזות מינוריות שהיו גורמות למתאגרף במשקל זבוב לצחוק. הנאסד"ק, לעומתם, הראה קצת יותר סימני חיים, בעיקר סימנים של מצוקה, וירד ב-0.67%, מה שמרמז על הדרמה האמיתית.

הסיפור לא היה במדדים, אלא בקרביים שלהם, במלחמות השבטים הפנימיות. מניות הטכנולוגיה הגדולות, "שבעת המופלאים" שהפכו אתמול ל"שבעת המפוזרים", חטפו על הראש וגררו את הסקטורים שלהן למטה. אפל, אמזון, גוגל, טסלה - כל הגנרלים הגדולים נסוגו בבושת פנים והשאירו את השוק חשוף.

בצד השני של המתרס, כמו צבא של צבים סבלניים, התקדמות סקטורים דפנסיביים. צרכנות, בריאות, אנרגיה, נדל"ן - כל מה שנחשב "משעמם" פתאום הופך למקלט מבטחים. הכסף לא נעלם, הוא פשוט ארז מזוודה ועבר דירה לשכונה הפחות נוצצת של השוק, שם הסיכון נמוך יותר והתשואה, כביכול, בטוחה יותר.

🐘 איך זה עובד בפועל?

תחשוב על השוק של אתמול לא כעל בורסה, אלא כעל קוסם מיומן על במה. הקוסם (הכסף הגדול) רוצה להעלים ארנב, אבל כדי שזה יקרה, הוא צריך שתסתכל על היד השנייה שלו, זו שמנופפת במטפחת צבעונית. המדדים השטוחים והכותרות על "יום מסחר מעורב" הם המטפחת הצבעונית הזו, הסחת הדעת המושלמת.

הקסם האמיתי, הארנב שנעלם, הוא הרוטציה האלימה של מיליארדי דולרים ממניות צמיחה נוצצות לניירות ערך הגנתיות. בזמן שכולם היו עסוקים בבהייה בגרף של NVIDIA והתפעלו מהקאמבק המרשים שלה מירידה של 3.5% כמעט לאפס, חברת אינטל, למשל, התרסקה בכמעט 7% על שמועה שהיא מוכרת את עצמה בחלקים בזול. בזמן שדוח של טארגט אכזב את המשקיעים לא בגלל המספרים, אלא כי מינו מנכ"ל מתוך החברה (הפשע הנורא מכל, כנראה), הכסף הגדול כבר היה במקום אחר לגמרי.

כל זה קורה על רקע ההמתנה מורטת עצבים לנאומו של ג'רום פאוול בג'קסון הול ביום שישי. השוק כולו עוצר את נשימתו, כמו קהל שמחכה שהקוסם יגלה את סוד הטריק. אף אחד לא רוצה לבצע מהלך גדול לפני שהמלך יגיד את דברו, לתוך הוואקום הזה נכנסות התנועות הקטנות והערמומיות, ההימורים של המוסדיים על שני צידי המתרס, שמייצרים את הרעש והבלבול שחווינו אתמול.

מה אם תעשה עם זה משהו?

אז מה אתה, הסוחר האופטימי והמתוסכל, אמור לעשות עם מופע הקסמים הזה? התשובה פשוטה ומתסכלת באותה המידה: כלום ושום דבר. התפקיד שלך כרגע הוא לא לנסות לנחש איזה קלף הקוסם ירים, אלא לשבת בשקט בקהל, לצפות בתשומת לב, וללמוד את תנועות הידיים שלו.

השוק אומר לך במפורש: "אני לא סגור על עצמי. אני מפחד. אני מחכה לבוס הגדול שידבר". כל ניסיון לכפות על השוק מהלך, לקנות את הירידות בטכנולוגיה באגרסיביות או לרדוף אחרי המניות הדפנסיביות שעלו, הוא כמו לנסות לתפוס סבון רטוב. זה אפשרי, אבל רוב הסיכויים שתחליק.

העבודה שלנו בימים כאלה היא לא לייצר כסף, אלא לשמר אותו. להתבונן במפה, לראות לאן הכסף זז, להבין את הדינמיקה, ולהכין את רשימת המטרות ליום שבו הערפל יתפזר. כי הוא יתפזר, וברגע שפאוול יסיים את דבריו, תתחיל תנועה חדה ואמיתית לאנשהו - ואתה רוצה להיות מוכן וצלול כדי לתפוס אותה, לא מותש ומדמם מקרבות מיותרים בתוך ערפל הקרב.

כמו שאמר פעם ג'סי ליברמור בניסוח כזה או אחר: "הכסף הגדול לא נעשה בקנייה או במכירה, אלא בסבלנות". אתמול היה יום קלאסי של המתנה. יום של צפייה, למידה ובעיקר, שמירה על התחמושת יבשה לקראת הקרב האמיתי.

ומה שקרה אתמול בשוק הוא בדיוק מה שקרה בכלכלת הפקקים ההיא מהילדות. חוקי המשחק השתנו בין לילה, בלי שום הודעה מוקדמת. פתאום, "השוק" החליט שהפקקים הנוצצים של הטכנולוגיה שווים פחות, והפקקים הבנאליים של חברות החשמל והתרופות הם האוצר האמיתי. התפקיד שלך הוא לא להתאהב בפקקים היפים שלך, אלא להבין בכל רגע נתון מה הסיפור שכולם מספרים לעצמם, ולהיות מוכן להחליף את כל האוסף שלך ברגע שהסיפור הזה משתנה.

יום מבורך,
זהר ליבוביץ 🐘וסוף המסחר שלך
חלוץ שיטת וויקוף בישראל
ותוכנית הליווי שיטת הפיל 3.3